קודם אני

היי.
קודם אני.
אני לא כל-כך זוכרת מי לימדה אותי לסרוג בשתי מסרגות. אני חושבת שזו היתה אמא שלי.
למרות שכשצילמתי אותה לפרויקט הזה, שמתי לב שהיא סרגה שונה לגמרי מהדרך בה אני סורגת.

אני מאוד אוהבת לסרוג, אבל זה מרגיש קצת כמו להכין ריבה. רק אני אוהבת ואין עם מי להתחלק.

אני יודעת גם לסרוג במסרגה אחת. יש לי חוברת עם דוגמאות, אולי מסבתא שלי שאת ימי הפנסיה שלה, מלבד עבודה בגינה, היא היתה ממלאה בסריגה.
היתה סורגת לכל הנכדים סוודרים ואפודות וגם פונצ'ואים לבנות. אפילו פונצ'ו אחד, לובשות לפעמים בנותיי.
היא היתה סורגת גם מפות, מפיות, כיסויים לכריות...
אמי שמרה את הסריגים.
אמי מספרת שבצעירותה סבתי היתה רוקמת תחרה לבנות עשירים. ואני, כמו אמי, עדיין שומרת על כמה.